איך לשפר את רווחיות החברה ע"י חדשנות בתפעול?
האם התייעלות אינה מילה מכובסת לפיטורים ולמה ההתייעלות אינה מספיקה בתפעול?
התשובה שניתנה היא כי התייעלות אפקטיבית ממש לא אמורה להיות קשורה לפיטורים.
כאשר הרווחיות של חברה תעשייתית בירידה ואנו שומעים את התגובה וההמלצה המתבקשת להתייעלות. פעמים רבות מתבצע סבב אחר סבב של התייעלות ולאחר שלשה וארבעה סבבים החברה עדיין מדשדשת והדוחות הכספיים לא מראים מגמת שיפור במדדים.
אחת מהסיבות היא כי תפישת המושג התייעלות מטפלת בנכסים ובמשאבים הפיזיים של החברה, כמות הכסף המושקע בשכר, בחומרי הגלם, במבנים, פחת, ושאר מרכיבי עלות המוצר (COGs).
כל אלה חיוניים אולם אינם מגדילים את סיכויי החברה להיחלצות ממגמת ירידת הרווחיות אלא יותר בחינת של קניית זמן, מעין אקמול.
הבחינה היותר משוכללת היא להוסיף להתייעלות ושיפור העלויות מונחי זמן ויכולות ומנועי צמיחה כמו: חדשנות ,שיפור מתמיד ויישומים אפקטיביים כתרבות LEAN ומצוינות תפעולית. כלים אלה יש להפעיל פרואקטיבית מבעוד יום בעזרת חברות ידע מקצועיות ולא לחכות לשלבים מאוחרים מדי.
שאלה נוספת - אם כך מהם מנגנוני הצמיחה בתפעול שאינם קשורים להורדת עלויות השכר?
ממנגנוני השיפור המתמיד בתפעול היא חדשנות. מה היא חדשנות בתפעול וכיצד היא יכולה להעצים את ההתייעלות ההיסטורית?
חדשנות מהווה כיום את המנוע של הכלכלה המקומית והעולמית. היא מקדמת את כושר התחרותיות של הארגונים בהם היא מתפתחת, בין השאר מכיוון שמסייעת להם להפוך ולהיות גמישים ולספק מענה הולם לדרישות השוק המשתנות.
חדשנות היא יישום מוצלח של רעיון יצירתי ע"י הארגון אשר מספק ערך ללקוח הקצה. לאור ההגדרה הזו, חדשנות יכולה להיות בכל תחום בארגון. יחד עם זאת חדשנות אינן הציפיות והמשימות לפיהן נמדד ארגון התפעול. חדשנות לרוב נדרשות ממחלקות הפיתוח, השיווק והמכירות אולם, הפוטנציאל הכספי הטמון במימוש חדשנות בתפעול כגון באמצעות שיפורי יעילות וחסכונות או פיתוח תהליך תפעולי חדשני יכולים לשנות את ביצועיה הכספיים של חברה ולהגדיר את ערכו המוסף של המוצר אצל הלקוח. זאת למשל, ע"י כך הלקוח יקבל במחיר זול יותר, מוצר חדשני, איכותי וטוב יותר מהקודם או מזה של המתחרים
תמיד עלינו לזכור כי האחריות על הרווח הגולמי וכתוצאה מכך על כמחצית מתקציב החברה הם של ארגון התפעול. על מנת לשקף ולהמחיש את הפוטנציאל הכספי הטמון בחדשנות, עלינו פשוט להכפיל חסכון שנתי של מספר אחוזים בודדים בתקציב החברה. לדוגמא ,שלשה ארבעה אחוזים חסכון שנתי המונע מרעיונות חדשניים תפעוליים יניבו בחברה עם הוצאות תפעוליות של כחמישים מיליון שקל או דולר כשני מיליון שקל או דולר בהתאמה בשנה. סכום זה זורם ישירות לשורת הרווח הנקי של החברה ( flow through ) ללא העמסת עלויות נוספת. בשל העובדה כי הרווח המיוצר מחדשנות זורם לשורת הרווח הנקי, מקדם החזר ההשקעה של רעיון או המצאה המיושם בתפעול גבוה בפקטור עשר מרעיון שדורש השקעה כספית CAPEX, או פיתוח אשר מועמסים עליו עלויות מחלקות הפיתוח והשיווק. אם מצרפים את החיסכון לאורך מספר שנים מקדם ההחזר גדל עוד יותר ורוב ההמצאות התפעוליות מיושמות לאורך שנים.
המקור כספי כתוצאה מחדשנות תפעולית הנקי מהעמסות, מגיע מפריצות דרך בשיפורי תנובה, yield חסכון בעלות המוצר COG, שיפורים בזמן התהליך CYCLE TIME וחדשנות בתחום שרשרת ההספקה.
הדרך המובנה לתעל את החדשנות התפעולית לשיפורים כספיים היא ע"י קביעת יעד כספי לחסכון ושיפורים חדשניים לכל מחלקה. תרשים 1 מראה את הירידה בעלות המוצר COGS לאורך שנים לפי יעדים פרטניים למחלקות השונות.
